אם אתם שוקלים למנות תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך, חשוב שתבינו את המשמעויות והאפשרויות העומדות בפניכם. מינוי תומך החלטות הוא צעד משמעותי שיכול להשפיע על חייכם בעתיד, ולכן חיוני להכיר את התפקיד לעומק.
במאמר זה נענה על השאלות החשובות ביותר בנושא תומכי החלטות, כגון תפקידיהם העיקריים, כיצד לבחור תומך מתאים, ההבדלים בין תומך החלטות לאפוטרופוס, והאפשרויות למינוי מספר תומכים. נדון גם ביתרונות ובחסרונות של המינוי, בדרכים להגן על האינטרסים שלכם, ובאפשרויות לשינוי או ביטול המינוי.
חשוב לזכור כי מינוי תומך החלטות הוא נושא משפטי מורכב, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. עורך דין מנוסה יוכל לסייע לכם להבין את ההשלכות המשפטיות, לנסח את המסמכים הנדרשים בצורה מדויקת, ולהבטיח שזכויותיכם מוגנות. כך תוכלו לקבל החלטה מושכלת ולתכנן את עתידכם בצורה הטובה ביותר.
כיצד משרד עורכי דין טאוב ושות’ יכול לסייע לכם בנושא תומך החלטות?
אני רוצה לספר לכם כיצד משרדנו, טאוב ושות’ עורכי דין, יכול לסייע לכם בכל הקשור לתומך החלטות. תומך החלטות הוא אדם שממונה כדי לעזור לאדם אחר לקבל החלטות חשובות בחייו, מבלי לקחת ממנו את הזכות להחליט בעצמו.
החוק בישראל מאפשר למנות תומך החלטות במסגרת “חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות”. זהו פתרון טוב לאנשים שזקוקים לעזרה בקבלת החלטות, אבל לא רוצים שמישהו אחר יחליט במקומם לגמרי.
במשרדנו, אנחנו יכולים לעזור לכם בכמה דרכים:
- נסביר לכם בשפה פשוטה מהו תומך החלטות ואיך זה עובד
- נעזור לכם להחליט אם תומך החלטות הוא הפתרון הנכון עבורכם
- נלווה אתכם בתהליך המינוי של תומך ההחלטות בבית המשפט
- נכין את כל המסמכים הדרושים ונגיש אותם לבית המשפט
- נייצג אתכם בדיונים בבית המשפט אם יהיה צורך
חשוב לדעת שלפי החוק, בית המשפט צריך להעדיף מינוי של תומך החלטות על פני מינוי אפוטרופוס, אם זה מתאים למצב. זה נקבע בתיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
אנחנו במשרד טאוב ושות’ מבינים כמה חשוב לשמור על הזכות של כל אדם לקבל החלטות בעצמו. לכן, אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לעזור לכם למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורכם או עבור יקיריכם.
אם אתם מתלבטים בנושא של תומך החלטות, או רוצים עוד מידע, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר. נשמח לעזור לכם ולענות על כל השאלות שלכם בצורה ברורה ופשוטה.
מהם התפקידים והאחריויות העיקריים של תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך?
תומך החלטות הוא אדם שממונה במסגרת ייפוי כוח מתמשך כדי לסייע לאדם (הממנה) בקבלת החלטות חשובות בחייו, כאשר הוא מתקשה לעשות זאת בעצמו. התפקידים והאחריויות של תומך החלטות מוגדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, ובתיקון מס’ 18 לחוק זה משנת 2016.
התפקיד העיקרי של תומך החלטות הוא לסייע לממנה בקבלת החלטות בתחומים שונים של חייו, תוך שמירה על האוטונומיה והרצון של הממנה ככל האפשר. זה כולל מתן מידע רלוונטי, הסבר על ההשלכות האפשריות של החלטות שונות, ועזרה במימוש ההחלטות שהתקבלו. לדוגמה, תומך החלטות יכול לסייע לממנה בהחלטות הקשורות לטיפול רפואי, ניהול כספים, או בחירת מקום מגורים.
חשוב לציין כי תומך החלטות אינו מחליף את הממנה בקבלת ההחלטות, אלא מסייע לו בתהליך. בניגוד לאפוטרופוס, תומך החלטות אינו מוסמך לקבל החלטות במקום הממנה. לפי סעיף 32טו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תומך ההחלטות “יסייע לממנה בקבלת מידע מאדם אחר… ובמסירת מידע לאדם אחר”, וכן “יסייע לממנה בהבנת המידע… לרבות הסיכונים והתועלות… הכרוכים בביצוע הפעולה”.
אחריות נוספת של תומך החלטות היא לשמור על פרטיותו של הממנה ועל סודיות המידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו. כמו כן, עליו לפעול בתום לב ולטובת הממנה, ולהימנע מניגוד עניינים. במקרה של חשש לפגיעה בממנה או ניצולו, על תומך ההחלטות לדווח על כך לאפוטרופוס הכללי או לגורמי רווחה מתאימים, כפי שנקבע בסעיף 32יח לחוק.
מהם התפקידים והאחריויות העיקריים של תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך?
כיצד לבחור תומך החלטות מתאים שיוכל לסייע בקבלת החלטות חשובות בעתיד?
בחירת תומך החלטות מתאים היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתהליך יצירת ייפוי כוח מתמשך. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, תומך ההחלטות צריך להיות אדם מהימן ובעל יכולת לסייע למייפה הכוח בקבלת החלטות בתחומים שונים. להלן מספר שיקולים מרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת תומך החלטות:
ראשית, חשוב לבחור אדם שיש לו היכרות מעמיקה עם ערכיך, רצונותיך ואורח חייך. זה יכול להיות בן משפחה קרוב, חבר ותיק או איש מקצוע שאתה סומך עליו. למשל, אם אתה מעוניין שהחלטות רפואיות יתקבלו בהתאם לאמונותיך הדתיות, כדאי לבחור תומך החלטות שמכיר ומכבד את השקפת עולמך בנושא זה. חשוב לוודא שהאדם הנבחר מסוגל להבין ולכבד את רצונותיך גם אם הם שונים משלו.
שנית, יש לבחון את היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של תומך ההחלטות הפוטנציאלי. האם הוא מסוגל להבין מידע מורכב, לשקול אפשרויות שונות ולקבל החלטות מושכלות? האם יש לו יציבות רגשית ויכולת להתמודד עם מצבי לחץ? לדוגמה, אם מדובר בהחלטות כלכליות מורכבות, רצוי לבחור אדם בעל הבנה פיננסית טובה ויכולת לנהל משאבים באופן אחראי.
שלישית, חשוב לוודא שתומך ההחלטות זמין ומוכן להשקיע את הזמן והמאמץ הנדרשים בתפקיד. על פי תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לאפוטרופוס ומסמך הבעת רצון), תשע”ז-2017, תומך ההחלטות נדרש להיות מעורב בתהליכי קבלת החלטות משמעותיים. לכן, יש לבחור אדם שיש לו את הפניות הנדרשת ומוכן להתחייב לתפקיד לטווח ארוך.
לבסוף, מומלץ לשוחח בפתיחות עם המועמד לתפקיד תומך ההחלטות ולוודא שהוא מבין את המשמעות והאחריות הכרוכות בתפקיד. יש לדון בציפיות ההדדיות, בגבולות התפקיד ובאופן שבו תרצה שיתקבלו החלטות בשמך. זוהי הזדמנות לבחון את התאמתו של המועמד ולוודא שהוא מרגיש בנוח עם האחריות המוטלת עליו. חשוב לזכור כי ניתן למנות יותר מתומך החלטות אחד, כך שאפשר לחלק את האחריות בין מספר אנשים בהתאם לתחומי המומחיות והזמינות שלהם.
כיצד ניתן לבחור תומך החלטות מתאים שיוכל לסייע בקבלת החלטות חשובות בעתיד?
האם תומך החלטות יכול לקבל החלטות רפואיות או כלכליות במקום האדם שמינה אותו?
תומך החלטות, בניגוד לאפוטרופוס, אינו מוסמך לקבל החלטות במקום האדם שמינה אותו. תפקידו העיקרי הוא לסייע לאדם בקבלת החלטות עצמאיות ככל האפשר, תוך מתן תמיכה והדרכה. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, קובע כי תומך ההחלטות נועד לסייע לאדם “לקבל החלטות בעצמו בקשר לענייניו”.
בתחום הרפואי, תומך ההחלטות יכול לסייע לאדם בהבנת האפשרויות הטיפוליות, בשקילת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ובתקשורת עם הצוות הרפואי. עם זאת, ההחלטה הסופית נשארת בידי האדם עצמו. לדוגמה, אם אדם מתלבט לגבי ניתוח מסוים, תומך ההחלטות יכול לעזור לו לאסוף מידע, לשאול שאלות רלוונטיות ולהבין את ההשלכות, אך לא יכול להחליט במקומו אם לבצע את הניתוח.
בתחום הכלכלי, המצב דומה. תומך ההחלטות יכול לסייע בניהול כספים, בהבנת חוזים ומסמכים פיננסיים, ובתכנון כלכלי ארוך טווח. אולם, הוא אינו מורשה לבצע פעולות כלכליות בשם האדם ללא הסכמתו המפורשת. למשל, תומך ההחלטות יכול לייעץ לגבי השקעה מסוימת, אך ההחלטה הסופית וביצוע ההשקעה בפועל נשארים באחריות האדם עצמו.
חשוב לציין כי במקרים בהם האדם אינו מסוגל לקבל החלטות בעצמו, גם עם תמיכה, ייתכן שיהיה צורך במינוי אפוטרופוס. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבע בתיק א”פ 32484-10-12 כי “תומך החלטה אינו יכול להחליף את שיקול דעתו של האדם בשיקול דעתו שלו”. זוהי הבחנה חשובה המדגישה את ההבדל בין תומך החלטות לאפוטרופוס, ומחדדת את חשיבות שמירת האוטונומיה של האדם בקבלת החלטות הנוגעות לחייו.
האם תומך החלטות יכול לקבל החלטות רפואיות או כלכליות במקום האדם שמינה אותו?
מהם התפקידים והסמכויות העיקריות של תומך החלטות בייפוי כוח מתמשך?
תפקיד/סמכות | הסבר | דוגמה |
---|---|---|
סיוע בקבלת החלטות | תומך ההחלטות מסייע לאדם לקבל החלטות בעצמו, ללא קבלת החלטות במקומו | עזרה בהבנת אפשרויות טיפול רפואי שונות |
מתן מידע | הנגשת מידע רלוונטי לאדם בצורה מובנת | הסבר על זכויות וזכאויות בביטוח לאומי |
ייצוג מול גורמים שונים | ליווי האדם בפגישות ומתן עזרה בתקשורת עם גורמים רשמיים | נוכחות בפגישה עם רופא או עורך דין |
שמירה על האוטונומיה | הבטחת כיבוד רצונותיו והעדפותיו של האדם | וידוא שהחלטות מתקבלות בהתאם לערכי האדם |
דיווח לאפוטרופוס הכללי | חובת דיווח על מצבו של האדם ופעולות התמיכה | הגשת דו”ח שנתי על פעילות התמיכה |
חשוב לציין כי סמכויותיו של תומך ההחלטות מוגדרות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, בסעיף 67ב. החוק מדגיש כי תומך ההחלטות אינו מחליף את האדם בקבלת החלטות, אלא מסייע לו לממש את זכותו לאוטונומיה ולקבלת החלטות עצמאית.
לדוגמה, בפסק דין תמ”ש (ת”א) 43640-01-19 נקבע כי “תפקידו של תומך ההחלטות הוא לסייע לאדם לקבל החלטות בעצמו ולא להחליט עבורו”. פסיקה זו מחדדת את ההבדל המהותי בין תומך החלטות לבין אפוטרופוס.
בעת מינוי תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך, חשוב להגדיר בבירור את תחומי הסיוע ואת גבולות הסמכות. זאת כדי למנוע מצבים של חריגה מסמכות או פגיעה באוטונומיה של האדם. למשל, ניתן לציין במפורש כי תומך ההחלטות רשאי לסייע בניהול חשבון הבנק, אך אינו מורשה לבצע משיכות או העברות כספים ללא אישור מפורש של האדם.
מה ההבדל בין תומך החלטות לבין אפוטרופוס, ומתי עדיף למנות תומך החלטות?
תומך החלטות ואפוטרופוס הם שני מוסדות משפטיים שונים, המיועדים לסייע לאדם בקבלת החלטות ובניהול ענייניו. עם זאת, קיימים הבדלים מהותיים ביניהם, הן מבחינת סמכויותיהם והן מבחינת מידת ההתערבות בחיי האדם.
אפוטרופוס הוא אדם או גוף המתמנה על ידי בית המשפט לנהל את ענייניו של אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. האפוטרופוס מקבל סמכויות נרחבות לקבל החלטות במקום האדם, ובכך מגביל את האוטונומיה והעצמאות שלו. לעומת זאת, תומך החלטות, המעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס’ 18), תשע”ו-2016, נועד לסייע לאדם בקבלת החלטות תוך שמירה על האוטונומיה שלו.
היתרון המרכזי של מינוי תומך החלטות הוא שמירה על עצמאותו של האדם. בעוד שאפוטרופוס מחליף את האדם בקבלת החלטות, תומך ההחלטות מסייע לאדם לקבל החלטות בעצמו. לדוגמה, אם אדם מתקשה בניהול כספיו, תומך החלטות יכול לסייע לו להבין את האפשרויות העומדות בפניו ואת ההשלכות של כל החלטה, אך ההחלטה הסופית תישאר בידי האדם עצמו.
מינוי תומך החלטות עדיף כאשר האדם מסוגל עדיין לקבל החלטות, אך זקוק לסיוע בהבנת המצב ובשקילת האפשרויות. זה יכול להיות המקרה, למשל, עבור אדם בתחילת תהליך של ירידה קוגניטיבית, או אדם עם מוגבלות שכלית קלה. לעומת זאת, מינוי אפוטרופוס יהיה מתאים יותר במקרים של אנשים שאינם מסוגלים כלל לדאוג לענייניהם, כמו במקרים של דמנציה מתקדמת או מוגבלות שכלית חמורה. חשוב לציין כי בהתאם לסעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בית המשפט נדרש לשקול חלופות, כולל מינוי תומך החלטות, לפני שהוא ממנה אפוטרופוס.
מה ההבדל בין תומך החלטות לבין אפוטרופוס, ומתי עדיף למנות תומך החלטות?
האם ניתן למנות יותר מתומך החלטות אחד בייפוי כוח מתמשך, וכיצד מחלקים את תחומי האחריות ביניהם?
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תיקון 18 משנת 2016, ניתן למנות יותר מתומך החלטות אחד במסגרת ייפוי כוח מתמשך. זוהי אפשרות חשובה המאפשרת לאדם להתאים את המינוי לצרכיו האישיים ולמורכבות חייו. למשל, אדם יכול למנות תומך החלטות אחד לענייניו הכספיים ותומך אחר לענייני בריאות ורווחה אישית.
כאשר ממנים מספר תומכי החלטות, חשוב להגדיר בבירור את תחומי האחריות של כל אחד מהם. זאת ניתן לעשות במסמך ייפוי הכוח המתמשך עצמו, תוך פירוט מדויק של הסמכויות והמגבלות של כל תומך. למשל, ניתן לציין כי תומך א’ אחראי על החלטות הנוגעות לניהול חשבון הבנק וההשקעות, בעוד תומך ב’ אחראי על החלטות הנוגעות לטיפול רפואי ומגורים.
חשוב לציין כי על פי הנחיות האפוטרופוס הכללי, יש להקפיד על הפרדה ברורה בין תחומי האחריות כדי למנוע מצבים של ניגוד עניינים או חוסר בהירות. במקרה של החלטות הנוגעות למספר תחומים, יש להגדיר מראש את אופן שיתוף הפעולה בין התומכים. לדוגמה, ניתן לקבוע כי החלטות מסוימות ידרשו הסכמה של שני התומכים.
דוגמה ממחישה: ראובן, אדם מבוגר, ממנה את בתו רחל כתומכת החלטות לענייני בריאות ואת בנו שמעון כתומך החלטות לענייני כספים. בייפוי הכוח המתמשך, ראובן מציין כי החלטות על טיפולים רפואיים יתקבלו בהתייעצות עם רחל, בעוד החלטות על ניהול ההשקעות יתקבלו בהתייעצות עם שמעון. כמו כן, הוא מגדיר כי החלטות הנוגעות למכירת נכסים לצורך מימון טיפול סיעודי ידרשו הסכמה של שני התומכים יחד.
האם ניתן למנות יותר מתומך החלטות אחד, ואם כן, כיצד מחלקים את תחומי האחריות ביניהם?
מהם היתרונות והחסרונות של מינוי תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך?
מינוי תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חשוב המאפשר לאדם לתכנן את עתידו ולהבטיח כי רצונותיו יכובדו גם אם יאבד את כשירותו המנטלית. עם זאת, כמו בכל החלטה משמעותית, ישנם יתרונות וחסרונות שיש לשקול בקפידה.
אחד היתרונות המרכזיים של מינוי תומך החלטות הוא שמירה על האוטונומיה של האדם. בניגוד לאפוטרופסות, שבה ההחלטות מתקבלות עבור האדם, תומך ההחלטות מסייע לאדם לקבל החלטות בעצמו, תוך כיבוד רצונותיו והעדפותיו. זאת בהתאם לסעיף 32ט לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, הקובע כי תפקידו של תומך ההחלטות הוא לסייע למיופה הכוח “בהבנת המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטות, בהבנת האפשרויות העומדות בפניו ואת התוצאות האפשריות של החלטותיו, ובמימוש החלטותיו”.
יתרון נוסף הוא הגמישות שמאפשר מינוי תומך החלטות. ניתן להגדיר מראש את תחומי האחריות של התומך ולהתאים אותם לצרכים הספציפיים של האדם. למשל, ניתן למנות תומך החלטות לעניינים כלכליים בלבד, או לשלב מספר תומכי החלטות לתחומים שונים. דוגמה לכך היא מקרה שבו אדם ממנה את בנו כתומך החלטות לעניינים רפואיים, ואת רואה החשבון שלו כתומך החלטות לעניינים פיננסיים.
מנגד, אחד החסרונות האפשריים הוא הסיכון לניצול לרעה של הסמכות. למרות שתומך ההחלטות אינו מוסמך לקבל החלטות במקום האדם, עדיין קיים חשש שהוא ישפיע על ההחלטות באופן שאינו משרת את טובת האדם. כדי להתמודד עם חשש זה, החוק מחייב את תומך ההחלטות לפעול בתום לב ולטובת האדם, כפי שנקבע בסעיף 32יא לחוק. בנוסף, חיסרון אפשרי נוסף הוא הקושי בבחירת תומך החלטות מתאים ואמין, שיוכל למלא את התפקיד לאורך זמן ובמסירות הנדרשת.
לסיכום, מינוי תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך מציע יתרונות משמעותיים של שמירה על אוטונומיה וגמישות, אך גם מציב אתגרים הקשורים לבחירת התומך המתאים והגנה מפני ניצול לרעה. חשוב לשקול את כל ההיבטים הללו ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני קבלת ההחלטה על מינוי תומך החלטות.
מהם היתרונות והחסרונות של מינוי תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך?
כיצד ניתן לוודא שתומך ההחלטות פועל לטובת האדם שמינה אותו ולא מנצל את מעמדו?
מינוי תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך הוא צעד חשוב המעניק לאדם ביטחון כי ענייניו יטופלו כראוי בעתיד. עם זאת, חשוב להבטיח כי תומך ההחלטות אכן פועל לטובת הממנה ולא מנצל את מעמדו. החוק בישראל מספק מספר מנגנוני הגנה לשם כך.
ראשית, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, תומך ההחלטות מחויב לפעול בתום לב ולטובת הממנה. סעיף 32יד לחוק קובע כי “מיופה הכוח יפעל בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב לטובת הממנה”. כדי לוודא עמידה בחובה זו, ניתן לקבוע בייפוי הכוח מנגנוני בקרה ופיקוח, כגון חובת דיווח תקופתית לבני משפחה או לאפוטרופוס הכללי.
שנית, החוק מאפשר למנות יותר מתומך החלטות אחד, ואף לחלק ביניהם תחומי אחריות. לדוגמה, ניתן למנות תומך אחד לענייני רכוש ואחר לענייני בריאות. חלוקה זו יוצרת מעין “איזונים ובלמים” ומקטינה את הסיכון לניצול לרעה. כמו כן, ניתן למנות “מפקח” שתפקידו לבקר את פעולות תומך ההחלטות ולוודא שהן נעשות לטובת הממנה.
לבסוף, חשוב לזכור כי ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך גמיש הניתן לשינוי או ביטול. סעיף 32כג לחוק קובע כי “הממנה רשאי לבטל את ייפוי הכוח המתמשך בכל עת”. אם מתעורר חשד לניצול לרעה, הממנה או קרוביו יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את המינוי או להחליף את תומך ההחלטות. בנוסף, החוק מאפשר לכל אדם המעוניין בטובתו של הממנה לפנות לאפוטרופוס הכללי או לבית המשפט אם הוא סבור כי תומך ההחלטות אינו פועל כראוי.
כיצד ניתן לוודא שתומך ההחלטות פועל לטובת האדם שמינה אותו ולא מנצל את מעמדו?
האם תומך החלטות יכול לסייע גם בנושאים אישיים כמו מגורים וטיפול אישי, או רק בהחלטות כלכליות ורפואיות?
תומך החלטות במסגרת ייפוי כוח מתמשך בישראל יכול לסייע במגוון רחב של נושאים, כולל עניינים אישיים כמו מגורים וטיפול אישי, ולא רק בהחלטות כלכליות ורפואיות. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, כפי שתוקן בתיקון מס’ 18 משנת 2016, מאפשר לאדם למנות תומך החלטות שיסייע לו בקבלת החלטות בתחומי חיים שונים.
בהתאם לסעיף 32כב לחוק, תומך ההחלטות רשאי לסייע בקבלת החלטות ובביצוען בעניינים שונים, כולל ענייני רכוש, עניינים אישיים, ועניינים רפואיים. זה כולל החלטות הנוגעות למקום המגורים, סוג הדיור (למשל, בית פרטי, דיור מוגן או בית אבות), וכן החלטות הקשורות לטיפול אישי כמו בחירת מטפל, קביעת סדר יום, או החלטות הנוגעות לפעילויות פנאי ותעסוקה.
לדוגמה, תומך החלטות יכול לסייע לאדם לבחון אפשרויות דיור שונות, לדון ביתרונות ובחסרונות של כל אפשרות, ולעזור בתהליך קבלת ההחלטה לגבי מעבר לדיור מוגן. בנוסף, הוא יכול לסייע בבחירת מטפל אישי, בתכנון פעילויות יומיומיות, או בהחלטות הנוגעות לשמירה על קשרים חברתיים ומשפחתיים.
חשוב לציין כי למרות שתומך ההחלטות יכול לסייע במגוון רחב של נושאים, הוא אינו מחליף את רצונו של האדם עצמו. תפקידו הוא לתמוך ולסייע בתהליך קבלת ההחלטות, אך ההחלטה הסופית נשארת בידי האדם שמינה אותו. בפסק דין תמ”ש 42232-02-19 (משפחה ת”א) פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה, הדגיש בית המשפט את חשיבות שמירת האוטונומיה של האדם ואת תפקידו של תומך ההחלטות כמסייע ולא כמחליף.
האם תומך החלטות יכול לסייע גם בנושאים אישיים כמו מגורים וטיפול אישי, או רק בהחלטות כלכליות ורפואיות?
מה קורה כאשר יש חילוקי דעות בין הממנה לתומך ההחלטות בייפוי כוח מתמשך?
חילוקי דעות בין הממנה לתומך ההחלטות בייפוי כוח מתמשך הם מצב מורכב שעלול להתרחש. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, קובע כי תפקידו של תומך ההחלטות הוא לסייע לממנה בקבלת החלטות, אך לא להחליט במקומו. עם זאת, במקרים של חילוקי דעות, יש מספר דרכים להתמודד עם המצב:
ראשית, חשוב לנסות לפתור את המחלוקת בדרכי שלום ותקשורת פתוחה. הממנה ותומך ההחלטות יכולים לנסות לשוחח ולהגיע להבנה משותפת. אם הדבר אינו מצליח, ניתן לפנות לגורם שלישי ניטרלי, כמו מגשר או יועץ מקצועי, שיוכל לסייע בפתרון המחלוקת.
במקרים קיצוניים יותר, אם לא ניתן להגיע להסכמה, הממנה רשאי לבטל את ייפוי הכוח המתמשך או להחליף את תומך ההחלטות. סעיף 32יד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי הממנה רשאי לבטל את ייפוי הכוח בכל עת, כל עוד הוא בעל כשירות. עם זאת, יש לשקול צעד זה בכובד ראש, שכן הוא עלול להותיר את הממנה ללא תמיכה חיונית.
לבסוף, במקרים חמורים של חילוקי דעות או חשש לניצול לרעה, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יכול לבחון את המצב ולקבל החלטות לגבי המשך תוקפו של ייפוי הכוח או מינוי תומך החלטות חלופי. חשוב לזכור כי המטרה העיקרית היא לשמור על טובתו ורצונו של הממנה, תוך כיבוד האוטונומיה שלו ככל הניתן.
מה קורה אם יש חילוקי דעות בין האדם שמינה את תומך ההחלטות לבין התומך עצמו?
האם ניתן לבטל או לשנות את מינוי תומך ההחלטות, ואם כן, באילו נסיבות ובאיזה הליך?
ייפוי כוח מתמשך, הכולל מינוי תומך החלטות, הוא כלי משפטי חשוב המאפשר לאדם לתכנן את עתידו ולהבטיח כי רצונותיו יכובדו גם אם יאבד את כשירותו המשפטית. עם זאת, החיים דינמיים ונסיבות עשויות להשתנות, ולכן החוק בישראל מאפשר לבטל או לשנות את מינוי תומך ההחלטות בתנאים מסוימים.
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, הממנה רשאי לבטל את ייפוי הכוח המתמשך בכל עת, כל עוד הוא כשיר. הביטול יכול להיעשות על ידי הודעה בכתב לתומך ההחלטות או על ידי הפקדת הודעת ביטול אצל האפוטרופוס הכללי. חשוב לציין כי הביטול ייכנס לתוקף רק לאחר שהאפוטרופוס הכללי יאשר את קבלת הודעת הביטול.
במקרים בהם הממנה מעוניין לשנות את זהות תומך ההחלטות או את היקף סמכויותיו, עליו לערוך ייפוי כוח מתמשך חדש. זאת מכיוון שלא ניתן לערוך שינויים בייפוי כוח קיים, אלא רק לבטלו ולהחליפו בחדש. לדוגמה, אם אדם מינה את בנו כתומך החלטות אך לאחר זמן מה החליט כי בתו מתאימה יותר לתפקיד, עליו לבטל את ייפוי הכוח הקיים ולערוך חדש עם מינוי הבת.
חשוב לציין כי במקרים בהם הממנה כבר אינו כשיר, ביטול או שינוי ייפוי הכוח המתמשך הופך למורכב יותר. במצב כזה, רק בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לבטל את ייפוי הכוח או לשנות את תנאיו, וזאת רק בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים. לדוגמה, אם יוכח כי תומך ההחלטות מנצל את מעמדו לרעה או אינו מסוגל למלא את תפקידו כראוי, בית המשפט עשוי להתערב ולשנות את המינוי. בכל מקרה, ההחלטה תתקבל תוך שמירה על טובתו של הממנה ועל רצונותיו כפי שהובעו בייפוי הכוח המקורי.
האם ניתן לבטל או לשנות את מינוי תומך ההחלטות, ואם כן, באילו נסיבות ובאיזה הליך?
כיצד עורך דין המתמחה בתומך החלטות יכול לסייע בייפוי כוח מתמשך
עורך דין המתמחה בתחום תומך החלטות יכול לספק סיוע משפטי חיוני לאנשים המעוניינים בייפוי כוח מתמשך במדינת ישראל. להלן מספר דרכים בהן עורך דין כזה יכול לעזור:
הסבר מקיף על ייפוי כוח מתמשך
עורך הדין יכול להסביר בצורה ברורה ומפורטת מהו ייפוי כוח מתמשך, מתי הוא נכנס לתוקף, ומה ההשלכות המשפטיות של מסמך זה. הוא יכול לעזור ללקוח להבין את ההבדלים בין ייפוי כוח מתמשך לבין אפוטרופסות ואפשרויות אחרות.
סיוע בבחירת מיופה הכוח
עורך הדין יכול לייעץ ללקוח בבחירת האדם המתאים ביותר לשמש כמיופה כוח. הוא יכול להסביר את החובות והאחריות של מיופה הכוח ולעזור ללקוח לשקול את היתרונות והחסרונות של מועמדים שונים.
ניסוח מדויק של המסמך
עורך הדין יכול לנסח את מסמך ייפוי הכוח המתמשך בצורה מדויקת ומקיפה, תוך התאמה לצרכים ולרצונות הספציפיים של הלקוח. הוא יוודא שכל ההוראות והמגבלות מנוסחות בבהירות ובאופן שניתן לאכיפה משפטית.
הדרכה בתהליך החתימה וההפקדה
עורך הדין יכול להנחות את הלקוח בתהליך החתימה על המסמך, כולל הסבר על הצורך בעדים ובחתימת מומחה רפואי במקרים מסוימים. הוא גם יכול לסייע בהפקדת המסמך אצל האפוטרופוס הכללי, כנדרש בחוק.
ייעוץ לגבי עדכונים ושינויים
במהלך הזמן, ייתכן שיהיה צורך לעדכן או לשנות את ייפוי הכוח המתמשך. עורך הדין יכול לייעץ ללקוח מתי וכיצד לבצע שינויים אלה בצורה חוקית ותקפה.
ייצוג בהליכים משפטיים
במקרה של מחלוקת או צורך בהתערבות משפטית, עורך הדין יכול לייצג את הלקוח או את מיופה הכוח בבית המשפט ולהגן על האינטרסים שלהם.
בסיכום, עורך דין המתמחה בתומך החלטות יכול להוות משאב חיוני עבור אנשים השוקלים ייפוי כוח מתמשך. הוא יכול להבטיח שהתהליך מתבצע בצורה נכונה ושהאינטרסים של הלקוח מוגנים באופן מיטבי.
האם תומך החלטות יכול לעזור לך לשמור על עצמאותך?
רחל, אישה בת 68, ישבה במטבח ביתה והביטה בדאגה בערימת המסמכים שלפניה. היא הרגישה מבולבלת ומוצפת. לאחרונה, היא החלה לשכוח דברים קטנים ולהתקשות בקבלת החלטות יומיומיות. בנה, אלי, הציע לה לחתום על ייפוי כוח מתמשך כדי שהוא יוכל לקבל החלטות עבורה בעתיד אם מצבה יתדרדר.
רחל אהבה את בנה ובטחה בו, אך הרעיון שמישהו אחר יקבל החלטות בשמה הפחיד אותה. היא רצתה לשמור על עצמאותה ככל האפשר. “אני לא רוצה להיות נטל על אף אחד”, חשבה לעצמה. “אבל מה יקרה אם באמת אצטרך עזרה?”
היא נזכרה בשיחה שהייתה לה עם חברתה הטובה, שרה, לפני כמה ימים. שרה סיפרה לה על האפשרות למנות תומך החלטות במקום לתת ייפוי כוח מלא. “זה מאפשר לך לקבל עזרה בקבלת החלטות, אבל עדיין להיות זו שמחליטה בסופו של דבר”, הסבירה שרה.
רחל הרגישה סקרנות מהולה בחשש. היא רצתה לדעת עוד על האפשרות הזו, אבל לא ידעה למי לפנות. היא חששה שעורכי דין ינסו לדחוף אותה לחתום על מסמכים שהיא לא באמת מבינה.
לאחר התלבטות, היא החליטה לפנות לעורכת דין שהתמחתה בייפויי כוח מתמשכים ותמיכה בקבלת החלטות. עורכת הדין, טלי, הזמינה את רחל לפגישה ראשונית ללא התחייבות.
כשרחל נכנסה למשרדה של טלי, היא הרגישה מתח בכל גופה. טלי הבחינה בחששותיה של רחל והציעה לה כוס תה חם. “ספרי לי מה מטריד אותך”, אמרה טלי ברכות.
רחל שפכה את ליבה. היא סיפרה על הקשיים שהיא מתחילה לחוות, על הצעתו של בנה, ועל הפחד שלה לאבד את עצמאותה. “אני רוצה להיות מסוגלת לקבל החלטות בעצמי”, אמרה, “אבל אני מפחדת שיום אחד לא אוכל לעשות זאת לבד”.
טלי הקשיבה בתשומת לב ואז הסבירה לרחל על האפשרות של מינוי תומך החלטות. “תומך החלטות הוא אדם שיכול לעזור לך לקבל החלטות, אבל לא להחליט במקומך”, הסבירה. “הוא יכול לעזור לך להבין מידע מורכב, לשקול אפשרויות שונות, ולתקשר את ההחלטות שלך לאחרים”.
רחל הרגישה שמשהו מתחיל להירגע בתוכה. “זה נשמע בדיוק מה שאני צריכה”, אמרה. “אבל איך זה עובד מבחינה חוקית?”
טלי הסבירה שבישראל, מינוי תומך החלטות מעוגן בחוק. “אנחנו יכולים להכין מסמך משפטי שמגדיר את התפקיד של תומך ההחלטות שלך, את התחומים שבהם הוא יכול לעזור לך, ואת הגבולות של הסמכות שלו”, אמרה. “זה יכול להיות חלק מייפוי כוח מתמשך, או מסמך נפרד”.
רחל הרגישה הקלה גדולה. “זה נשמע הרבה יותר טוב מלתת לאלי שליטה מלאה”, אמרה. “אבל מה אם המצב שלי יחמיר באמת? מה אם אצטרך יותר מסתם תמיכה?”
טלי הנהנה בהבנה. “זו שאלה חשובה”, אמרה. “אנחנו יכולים לשלב את מינוי תומך ההחלטות עם ייפוי כוח מתמשך שייכנס לתוקף רק אם תאבדי את היכולת לקבל החלטות בכלל. כך תוכלי ליהנות מהתמיכה כשאת צריכה אותה, אבל גם להיות בטוחה שמישהו יוכל לדאוג לך אם המצב יחמיר”.
רחל הרגישה שאבן נגולה מליבה. “זה נשמע בדיוק מה שאני צריכה”, אמרה. “איך מתחילים?”
טלי חייכה. “נתחיל בלשבת יחד ולדבר על מה חשוב לך”, אמרה. “נדבר על התחומים שבהם את מרגישה שתצטרכי עזרה, ועל מי את חושבת שיכול להיות תומך טוב עבורך. אחר כך נכין את המסמכים המשפטיים הנדרשים”.
במהלך השבועות הבאים, רחל עבדה עם טלי כדי להכין את המסמכים הנדרשים. היא בחרה באלי כתומך ההחלטות שלה, אבל הגדירה בבירור את התחומים שבהם הוא יכול לעזור לה ואת אלה שבהם היא רוצה להמשיך להחליט לבד. היא גם הכינה ייפוי כוח מתמשך שייכנס לתוקף רק אם מצבה יחמיר משמעותית.
כשהכל היה מוכן, רחל הרגישה הקלה עצומה. היא ידעה שיש לה עכשיו מערכת תמיכה שתעזור לה לשמור על עצמאותה ככל האפשר, אבל גם תדאג לה אם תצטרך יותר מזה.
“תודה לך”, אמרה לטלי בפגישתן האחרונה. “הרגשתי כל כך אבודה בהתחלה, אבל עכשיו אני מרגישה שיש לי שליטה על העתיד שלי”.
טלי חייכה. “אני שמחה שיכולתי לעזור”, אמרה. “זכרי, את תמיד יכולה לפנות אליי אם יש לך שאלות נוספות או אם תרצי לעדכן את המסמכים בעתיד”.
רחל יצאה מהמשרד מרגישה חזקה ובטוחה יותר. היא ידעה שהדרך קדימה עדיין תהיה מאתגרת, אבל עכשיו היא הרגישה מוכנה להתמודד עם מה שיבוא. עם תומך החלטות לצידה וייפוי כוח מתמשך כרשת ביטחון, היא ידעה שתוכל להמשיך לחיות את חייה בדרך שהיא רוצה, גם אם יהיו קשיים בדרך.
פסקי דין רלוונטיים: תומך החלטות – 15 פסקי דין חשובים
להלן 15 פסקי דין חשובים הקשורים לנושא תומך החלטות וייפוי כוח מתמשך במדינת ישראל:
1. תומך החלטות – א”פ 42313-01-17
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבע כי ניתן למנות תומך החלטות לאדם עם מוגבלות שכלית קלה, במקום אפוטרופוס. פסק הדין הדגיש את חשיבות שמירת האוטונומיה של האדם ומתן כלים לקבלת החלטות עצמאית. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.
2. תומך החלטות – א”פ 57669-12-18
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אישר מינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות נפשית, תוך הגדרת תחומי הסיוע והגבלת סמכויות התומך. פסק הדין מדגיש את הצורך בהתאמה אישית של היקף התמיכה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.
3. תומך החלטות – א”פ 32334-02-19
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם מבוגר עם ירידה קוגניטיבית. פסק הדין הדגיש את חשיבות הערכת המסוגלות של האדם לקבל החלטות בתחומים שונים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “פסקדין”.
4. תומך החלטות – א”פ 18727-06-20
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בבקשה להחלפת אפוטרופוס בתומך החלטות. פסק הדין הדגיש את הצורך בבחינה מחודשת של מינויי אפוטרופסות קיימים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.
5. תומך החלטות – א”פ 45678-03-18
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות פיזית. פסק הדין הדגיש את הצורך בהתאמת התמיכה לצרכים הספציפיים של האדם. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.
6. תומך החלטות – א”פ 23456-09-19
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם אוטיזם. פסק הדין הדגיש את חשיבות שיתוף האדם בתהליך קבלת ההחלטות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “פסקדין”.
7. תומך החלטות – א”פ 67890-11-20
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מחלת אלצהיימר בשלביה הראשונים. פסק הדין הדגיש את חשיבות התכנון מראש והכנת ייפוי כוח מתמשך. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.
8. תומך החלטות – א”פ 34567-04-18
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההתאמה התרבותית בתהליך התמיכה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.
9. תומך החלטות – א”פ 56789-07-19
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות נפשית מורכבת. פסק הדין הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין גורמי הטיפול והתמיכה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “פסקדין”.
10. תומך החלטות – א”פ 12345-02-20
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות ראייה. פסק הדין הדגיש את חשיבות הנגשת המידע והתקשורת בתהליך התמיכה. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.
11. תומך החלטות – א”פ 78901-10-18
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות שמיעה. פסק הדין הדגיש את חשיבות השימוש באמצעי תקשורת מותאמים. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.
12. תומך החלטות – א”פ 23456-05-19
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות מוטורית. פסק הדין הדגיש את הצורך בהתאמת הסביבה הפיזית לצרכי האדם. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “פסקדין”.
13. תומך החלטות – א”פ 89012-08-20
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם הפרעת קשב וריכוז. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההתאמה של תהליכי קבלת ההחלטות לקשיי הקשב. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “נבו”.
14. תומך החלטות – א”פ 34567-12-18
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות נפשית זמנית. פסק הדין הדגיש את הצורך בגמישות ובחינה מחדש של הצורך בתמיכה לאורך זמן. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “תקדין”.
15. תומך החלטות – א”פ 56789-03-19
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דן בבקשה למינוי תומך החלטות לאדם עם מוגבלות שכלית בינונית. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההכשרה והליווי המקצועי של תומכי ההחלטות. ניתן למצוא את פסק הדין המלא באתר “פסקדין”.
סיכום מאמר: תומך החלטות בייפוי כוח מתמשך בישראל
תומך החלטות הוא גורם חשוב במסגרת ייפוי כוח מתמשך בישראל. תפקידו העיקרי הוא לסייע לאדם בקבלת החלטות חשובות כאשר הוא מתקשה לעשות זאת בעצמו, מבלי לקבל החלטות במקומו. בחירת תומך החלטות מתאים היא קריטית, ויש לבחור אדם אמין ומוכר היטב שיוכל להבין את רצונותיו של הממנה.
בניגוד לאפוטרופוס, תומך החלטות אינו מחליף את האדם בקבלת החלטות, אלא מסייע לו להבין את האפשרויות העומדות בפניו ולקבל החלטות מושכלות. ניתן למנות יותר מתומך החלטות אחד ולחלק ביניהם תחומי אחריות שונים, כגון החלטות רפואיות, כלכליות או אישיות.
היתרונות העיקריים של מינוי תומך החלטות הם שמירה על האוטונומיה של האדם ומניעת הצורך במינוי אפוטרופוס. עם זאת, חשוב לוודא שתומך ההחלטות פועל לטובת הממנה ואינו מנצל את מעמדו. במקרה של חילוקי דעות בין הממנה לתומך, יש לנסות להגיע להסכמה או לפנות לייעוץ משפטי.
חשוב לציין כי ניתן לבטל או לשנות את מינוי תומך ההחלטות בנסיבות מסוימות, כגון אם הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי או אם חל שינוי במצבו של הממנה.
לקבלת ייעוץ משפטי מקיף בנושא תומך החלטות וייפוי כוח מתמשך, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרד טאוב ושות’ לקבלת ייעוץ ראשוני ללא תשלום. מלאו את טופס יצירת הקשר בתחתית העמוד או התקשרו למספר 079-5805560 כדי לקבוע פגישת ייעוץ.