כיצד להסדיר זכויות משפטיות בבית דו משפחתי ולמנוע סכסוכי שכנים בתחום תכנון ובניה?

האם אי פעם תהית מדוע סכסוכי שכנים בבתים דו-משפחתיים הופכים לסיוט משפטי? על פי נתוני משרד המשפטים, למעלה מ-40% מסכסוכי מקרקעין בישראל נובעים מחוסר הבנה או הסדרה של זכויות משותפות, במיוחד בבתים דו-משפחתיים. חוסר טיפול נכון עלול להוביל לעלויות משפטיות מיותרות של עשרות אלפי שקלים ועיכובים של שנים בהליכים.

מהם הצעדים המעשיים שעליך לנקוט? ראשית, בדוק אם קיים הסכם שיתוף בנכס, ודא כי אתה מבין את זכויותיך בקירות המשותפים, תעד כל שינוי מבני מראש, והיוועץ בעורך דין מקרקעין לפני ביצוע כל שינוי. זכור: תמיד עדיף למנוע סכסוך מאשר לפתור אותו בדיעבד.

במאמר זה נסקור סוגיות מרכזיות: כללים משפטיים לקירות משותפים, היתרי בניה, זכויות שכנים, הסכמי שיתוף, והיבטים משפטיים בשינויים מבניים. המידע המקצועי יאפשר לך להבין לעומק את המורכבות המשפטית ולקבל החלטות מושכלות בנכסך.

חשוב להדגיש כי ליווי של עורך דין מקרקעין הוא לא רק אפשרות, אלא הכרח. עורך דין בתחום המקרקעין יכול להגן על זכויותיך, למנוע סכסוכים עתידיים ולהבטיח שכל שינוי מבני יעשה בהתאם לחוק. אל תסתכן בטעויות שעלולות לעלות לך הון – הידע המשפטי שווה זהב!

כיצד להסדיר זכויות במקרקעין בבית דו-משפחתי? המדריך המשפטי המקיף של משרד עורכי דין טאוב ושות’

כעורך דין מומחה בתחום מקרקעין ונדל”ן, אנחנו במשרד טאוב ושות’ מספקים פתרונות משפטיים מקיפים וייחודיים לאתגרים המורכבים בבתים דו-משפחתיים. ניסיוננו הרב מאפשר לנו להציע מענה מקצועי ומדויק לסוגיות המשפטיות הנפוצות בתחום.

פתרונות משפטיים לסוגיות נפוצות בבית דו-משפחתי

אנו מתמחים בהסדרת מספר סוגיות מרכזיות בבתים דו-משפחתיים:

קירות משותפים: הסדרה משפטית מקיפה

בטיפול בקירות משותפים, אנו מבטיחים הסכם שיתוף מפורט המגדיר באופן ברור את זכויות התחזוקה והשימוש. פתרונות אלו מאפשרים למנוע סכסוכים עתידיים ומבטיחים יחסי שכנות תקינים.

היתרי בנייה ושינויים מבניים

אנחנו מלווים לקוחות בהליכי קבלת היתרי בנייה, תוך הדגשת החשיבות המשפטית של הסדרת כל שינוי מבני. יעוץ מקדים מאפשר למנוע עתירות וסנקציות עתידיות.

אנו מזמינים אתכם לפגישת ייעוץ מקצועית ומעמיקה. צרו קשר עם המומחים שלנו לקבלת פתרון מיטבי לסוגיות המקרקעין שלכם.

לפרטים והזמנת ייעוץ: 079-5805560

מה הם הכללים המשפטיים החלים על קיר משותף בבית דו משפחתי, וכיצד ניתן להסדיר את זכויות התחזוקה והשימוש בו כדי למנוע סכסוכים עתידיים בין השכנים באמצעות הסכם שיתוף מסודר?

מהם המאפיינים המשפטיים של קיר משותף בנכס דו משפחתי על פי דיני המקרקעין בישראל?

קיר משותף בנכס דו משפחתי מהווה אחד מנושאי השכנות המורכבים ביותר במשפט הישראלי. על פי חוק המקרקעין תשכ”ט-1969, קיר המשמש שני בעלי נכסים סמוכים נחשב כרכוש משותף הטעון הסדרה משפטית מדויקת. הבעלות המשותפת מחייבת את הדיירים לנהוג בתום לב ובאחריות הדדית תוך שמירה על זכויות הקניין של כל אחד מהצדדים.

הלכות בית המשפט העליון קבעו כי זכויות השימוש בקיר המשותף צריכות להיות מאוזנות ושוויוניות, תוך התחשבות בצרכים הספציפיים של כל בעל נכס. למשל, אם אחד השכנים מעוניין לבצע שינויים מבניים או תחזוקתיים בקיר, עליו לקבל את הסכמת השכן האחר ולהבטיח שהפעולות לא יפגעו בשלמות המבנה או בזכויותיו.

כיצד יש להסדיר את זכויות התחזוקה והשימוש בקיר משותף על מנת למנוע סכסוכים עתידיים?

הדרך המיטבית למניעת סכסוכים היא עריכת הסכם שיתוף מפורט וממצה בין בעלי הנכסים. הסכם כזה צריך להגדיר באופן ברור את האחריויות המשותפות, כגון עלויות תחזוקה, אופן ביצוע תיקונים, וכללים לשינויים עתידיים. בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי, הסכם מסודר יכול למנוע התדיינויות משפטיות יקרות ומיותרות.

חשוב לפרט בהסכם סעיפים מדויקים הנוגעים לחלוקת עלויות שיפוץ, תיקונים דחופים, וטיפול בליקויים מבניים. למשל, אם נדרש תיקון איטום או חיזוק מבני, יש להגדיר מראש את אחוזי ההשתתפות של כל צד בעלויות. רצוי להיוועץ עם עורך דין מומחה בנדל”ן לניסוח הסכם מקיף ומדויק.

מה הם ההיבטים המשפטיים והמעשיים שיש לקחת בחשבון בטיפול בקיר משותף?

מבחינה משפטית, חוק המקרקעין מגדיר כי לכל בעל נכס זכות שווה בקיר המשותף, אך זאת מבלי לפגוע בזכויות השכן האחר. יש להתייחס להיבטים כגון זכויות בנייה, שינויים מבניים, וזכות המעבר. פסיקות בתי המשפט הדגישו את חשיבות תקשורת הגומלין והסכמה הדדית בין השכנים.

בפועל, מומלץ לערוך סקר מבנה מקדים, לתעד את מצב הקיר לפני כל התערבות, ולהגדיר מנגנוני הסכמה ברורים. למשל, במקרה של צורך בתיקון דחוף, יש לקבוע מראש את אופן קבלת ההחלטות המשותפות. כדאי גם לשקול ביטוח משותף לקיר על מנת להקטין סיכונים כספיים.

האם נדרש היתר בניה לסגירת מרפסת קיימת ביחידת דיור דו משפחתית, ומהן ההשלכות המשפטיות של ביצוע שינויים מבניים ללא היתר כאשר מטרת השינוי היא יצירת יחידת דיור נפרדת?

מהם תנאי הסף לביצוע שינויים מבניים במרפסת ללא היתר בנייה?

בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, קיימים מספר תנאים מהותיים לביצוע שינויים מבניים במרפסת ללא צורך בהיתר מפורש. ראשית, יש לבחון את גודל השינוי המבוקש ומהותו, כאשר שינויים קלים המשמרים את אופי המבנה המקורי עשויים להיות מותרים ללא היתר.

מבחינה משפטית, המשמעות היא שסגירת מרפסת המשמרת את הנראות החיצונית המקורית ואינה משנה את תכסית הקרקע באופן מהותי, עשויה להיות מותרת. עם זאת, יש להקפיד על כך שהשינוי אינו יוצר יחידת דיור נפרדת או משנה את אופי הנכס באופן מהותי.

חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, ועל כן מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני תכנון ובנייה לפני ביצוע כל שינוי מבני. במשרדנו, אנו מציעים ליווי מקצועי מלא לבחינת חוקיות השינויים המתוכננים.

מהן ההשלכות המשפטיות של ביצוע שינויים מבניים ללא היתר?

ביצוע שינויים מבניים ללא היתר טומן בחובו סיכונים משפטיים מהותיים. על פי חוק התכנון והבנייה, רשויות התכנון מוסמכות להטיל סנקציות משמעותיות כגון צווי הפסקת עבודה, צווי הריסה ואף קנסות כספיים גבוהים.

במקרים של יצירת יחידת דיור נפרדת ללא היתר, העונש עלול להיות חמור יותר. בית המשפט רואה בכך עברה תכנונית חמורה המצריכה טיפול נחרץ. הסיכון אינו רק בפן הפלילי, אלא גם באי יכולת לרשום את השינויים בלשכת רישום המקרקעין.

מניסיוננהו במשרד, אנו ממליצים תמיד לבצע בדיקה מקדימה עם אנשי מקצוע טרם ביצוע כל שינוי מבני. הליווי המשפטי המקדים יכול למנוע עלויות משמעותיות ותסבוכות משפטיות עתידיות.

כיצד ניתן לבצע שינויים מבניים בצורה חוקית ובטוחה?

הדרך המיטבית לביצוע שינויים מבניים היא פנייה מראש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. תהליך קבלת היתר כולל הגשת תוכניות מפורטות, תשלום אגרות והמתנה לאישור הוועדה. משך התהליך נע בין שלושה לשישה חודשים.

יש להכין תוכניות מפורטות על ידי אדריכל מורשה, הכוללות חתכים, חזיתות ותוכניות מדויקות של השינויים המבוקשים. חשוב להדגיש כי כל סטייה מהתוכניות המאושרות עלולה להוות עברה על החוק.

במשרדנו אנו מספקים ליווי משפטי מלא בתהליך קבלת ההיתרים, החל מייעוץ ראשוני, דרך הכנת המסמכים הנדרשים וכלה בייצוג מול הרשויות. אנו ממליצים להיוועץ עמנו טרם ביצוע כל שינוי מבני.

כיצד ניתן להתמודד משפטית עם בניית מדרגות חיצוניות הצמודות לקיר משותף בבית דו משפחתי, והאם פגיעה בפרטיות מהווה עילה מספקת להתנגדות בוועדה המקומית לתכנון ובניה?

מהם ההיבטים המשפטיים של בניית מדרגות חיצוניות בבית דו משפחתי?

בהתאם לחוק התכנון והבנייה, בניית מדרגות חיצוניות בבית דו משפחתי מחייבת בחינה מדוקדקת של מספר היבטים משפטיים מהותיים. הדבר דורש התייחסות להיבטים תכנוניים, זכויות שכנים, וכללי בנייה מחמירים. הפסיקה העדכנית מדגישה את חשיבות האיזון בין זכויות הבעלים לבין שמירה על איכות החיים של השכנים.

המשמעות המשפטית של בניית מדרגות חיצוניות כוללת בחינה של השפעות סביבתיות, מרחקי בנייה מותרים, והשלכות על זכויות השכן הגובל. בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין כי יש לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים תוך מתן משקל לעקרונות תום הלב והשימוש הסביר בזכות הקניין.

מבחינה מעשית, יש לערוך סקר תכנוני מקדים ולקבל את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. העלויות המשפטיות והתכנוניות יכולות לנוע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים, תלוי במורכבות הבקשה והתנגדויות השכנים. אנו ממליצים להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין לפני קידום תכנית הבנייה.

כיצד ניתן להוכיח פגיעה בפרטיות כעילה משפטית להתנגדות לבניית מדרגות?

הוכחת פגיעה בפרטיות מחייבת הצגת ראיות קונקרטיות המעידות על הפרעה משמעותית לאיכות החיים. בהתאם לפקודת הנזיקין ולחוק הגנת הפרטיות, על התובע להוכיח כי המדרגות החיצוניות יוצרות חשיפה בלתי סבירה למרחב הפרטי של השכן.

בתי המשפט נוהגים לבחון מספר פרמטרים כגון: זווית הראייה, מרחק המדרגות, קיומם של אמצעי חיסוי אפשריים, והשפעה על שימושים יומיומיים במרחב הפרטי. פסיקות עדכניות מדגישות כי לא כל חשיפה מהווה פגיעה משפטית מספקת, אלא רק חשיפה המפרה באופן מהותי את הזכות לפרטיות.

מבחינה מעשית, מומלץ לבצע סקר תכנוני מקדים ולשקול פתרונות כגון התקנת מחיצות, גדרות ירוקות או שינוי תכנון המדרגות. עלות ההתמודדות המשפטית יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, ולכן רצוי למצוא פתרון הסכמי עוד בטרם פתיחת הליכים משפטיים.

מהן הדרכים המשפטיות להתמודד עם חילוקי דעות בנוגע למדרגות חיצוניות?

הדין בישראל מציע מספר מנגנונים להתמודדות עם חילוקי דעות, כאשר המדרגות הבולטות הן גישור, פישור, בוררות והליכים משפטיים. חוק בתי המשפט מעודד מציאת פתרונות הסכמיים טרם כניסה להליכים משפטיים מלאים, תוך שמירה על יחסי שכנות תקינים.

הגישה המשפטית המומלצת כוללת תיעוד מדויק של הבקשה, חוות דעת מקצועיות, ומיפוי מדויק של השפעות הבנייה. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, יש לבחון כל מקרה לגופו תוך שימת דגש על עקרונות תום הלב והסבירות.

מבחינה מעשית, עלות ההתדיינות המשפטית יכולה להגיע למאות אלפי שקלים, ולכן אנו ממליצים תמיד לנסות למצוא פתרון הסכמי. אם אתם מתמודדים עם סוגיה משפטית מורכבת בנושא מדרגות חיצוניות, אנו במשרד טאוב ושות’ מזמינים אתכם לקבל ייעוץ משפטי מקצועי והוליסטי.

מהי החשיבות המשפטית של הסכם שיתוף בבית דו משפחתי, וכיצד היעדרו עלול להשפיע על זכויות הבעלים בנכס ועל יכולתם לבצע שינויים מבניים בעתיד?

מהם עיקרי ההסכם המשפטי הנדרש בבית דו משפחתי?

הסכם שיתוף בבית דו משפחתי מהווה מסמך משפטי חיוני המסדיר את מערכת היחסים המשפטית בין השותפים בנכס. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הסכם כזה צריך להגדיר באופן מדויק את זכויות והתחייבויות כל אחד מהבעלים, תוך התייחסות מפורשת למספר היבטים מרכזיים. הדבר נועד למנוע חיכוכים עתידיים ולהבטיח שקיפות מלאה ביחסים בין השותפים לנכס.

העקרונות המרכזיים שיש לכלול בהסכם כוללים הגדרת חלקי הבעלות, זכויות שימוש משותפות, אופן קבלת החלטות משותפות, וכללים ברורים לביצוע שינויים מבניים בנכס. למשל, במקרה של שיפוץ או בנייה, ההסכם יקבע את אופן חלוקת העלויות והאחריות המשפטית בין הבעלים.

מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה במקרקעין על מנת לנסח הסכם מקיף ומדויק, אשר יתן מענה לכל ההיבטים המשפטיים של הבעלות המשותפת. פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי והגנה על זכויותיכם.

כיצד משפיע היעדר הסכם שיתוף על זכויות הבעלים בנכס?

היעדר הסכם שיתוף עלול ליצור מצבים משפטיים מורכבים ובעייתיים בבית דו משפחתי. בהתאם לסעיף 27 לחוק המקרקעין, בהעדר הסכם ברור, כל בעלים רשאי להשתמש בנכס המשותף באופן שאינו פוגע בזכויות השותפים האחרים, אך הדבר יוצר פתח למחלוקות ואי בהירות.

במקרים רבים, ללא הסכם כתוב, עלולים להתעורר סכסוכים סביב נושאים כמו ביצוע שינויים מבניים, אחזקת שטחים משותפים, וחלוקת הוצאות תחזוקה. פסקי דין עדכניים מדגישים כי בהיעדר הסכם, בית המשפט יידרש להכריע במחלוקות תוך התבססות על עקרונות השיתוף והתום לב.

למעשה, המחיר המשפטי והכלכלי של היעדר הסכם יכול להיות גבוה משמעותית – הליכים משפטיים מתישים, הוצאות משפט גבוהות, וסיכון של פגיעה בערך הנכס. לכן, מומלץ בחום לערוך הסכם מפורט המגן על האינטרסים של כל הצדדים.

מהם השלבים המעשיים להסדרת הסכם שיתוף בבית דו משפחתי?

השלב הראשון בהסדרת הסכם שיתוף הוא זיהוי מדויק של כלל הצרכים והאינטרסים של הבעלים. יש לערוך מיפוי מקיף של זכויות הבעלים, חלקי הנכס, וכוונותיהם העתידיות בנוגע לשימוש ופיתוח המקרקעין. על פי פסיקת בית המשפט המחוזי, ככל שההסכם יהיה מפורט ומדויק יותר, כך תפחת האפשרות למחלוקות עתידיות.

הליך גיבוש ההסכם צריך לכלול התייעצות מקצועית עם עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין, אשר יסייע בניסוח הוראות משפטיות מדויקות. העלות המשוערת להכנת הסכם כזה נעה בטווח של 3,000-7,000 שקלים, בהתאם למורכבות הנכס והיקף ההסדרים הנדרשים.

הצעדים המעשיים כוללים: איסוף מסמכי הבעלות, עריכת מדידות מדויקות, הגדרת זכויות השימוש, קביעת מנגנון קבלת החלטות משותפות, וסעדים במקרה של חילוקי דעות. זכרו כי הסכם טוב הוא המפתח למניעת סכסוכים עתידיים ולשמירה על יחסים טובים בין השותפים.

מתי נדרש אישור השכן לביצוע שינויים מבניים בבית דו משפחתי, וכיצד ניתן להבטיח את זכויותיך המשפטיות כאשר השכן מבצע שינויים העלולים להשפיע על הנכס שלך?

מהם סוגי השינויים המבניים הדורשים אישור שכנים בנכס משותף?

בתים דו משפחתיים מציבים אתגרים משפטיים מורכבים בכל הנוגע לשינויים מבניים. על פי תקנות התכנון והבנייה, ישנם מספר שינויים המחייבים קבלת אישור השכן טרם ביצועם. שינויים מבניים המשפיעים על קונסטרוקציית הבית, כגון הריסת קירות נושאים, הוספת קומה או שינוי בחלוקת השטחים המשותפים, מצריכים הסכמה מפורשת של השכן.

דוגמה מעשית למצב זה היא הרחבת מרפסת או בניית תוספת בנייה הגולשת לתחום המשותף. במקרים אלה, על בעל הנכס לקבל אישור מראש ובכתב מהשכן, תוך הגשת תכניות מפורטות ואסמכתאות הנדסיות התומכות בבקשתו. חשוב להדגיש כי אי קבלת אישור עלולה להוות עילה משפטית לתביעה מצד השכן.

מבחינה משפטית, סעיף 71 לחוק התכנון והבנייה מגדיר בבירור את היקף הזכויות והמגבלות בביצוע שינויים מבניים. כל שינוי העלול לפגוע ביציבות המבנה או בזכויות השכן מחייב הסכמה מפורשת ומראש, תוך שמירה על עקרונות תום הלב והשימוש הסביר בנכס.

כיצד להתמודד עם מחלוקות משפטיות הנוגעות לשינויים מבניים בבית דו משפחתי?

במצבים של חילוקי דעות בין שכנים לגבי שינויים מבניים, קיימים מספר ערוצים משפטיים להתמודדות. ראשית, מומלץ לנסות הליך גישור או פתרון בדרכי שלום, אשר יכול למנוע הליכים משפטיים יקרים ומורכבים. הליך הגישור מאפשר לשני הצדדים להגיע להסכמה תוך שמירה על יחסים תקינים.

במקרים בהם לא ניתן להגיע להסכמה, עומדות בפני השכן המתנגד מספר אפשרויות משפטיות. ניתן להגיש התנגדות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה או להגיש תביעה משפטית למניעת ביצוע השינויים. בית המשפט יבחן את השפעת השינויים על זכויות הצדדים, תוך התבססות על פסיקות קודמות בנושא זכויות שכנים.

פסק דין חשוב בעניין זה ניתן בע”א 466/88, אשר קבע כי “זכות השכנות מחייבת הגינות והתחשבות הדדית”. על כן, בית המשפט יבחן לא רק את החוקיות הפורמלית של השינויים, אלא גם את השפעתם המעשית על איכות החיים והשימוש הסביר בנכס.

מהן הדרכים המשפטיות להבטיח את זכויותיך בעת שינויים מבניים של השכן?

להבטחת זכויותיך המשפטיות מומלץ לנקוט במספר צעדים מעשיים. ראשית, יש לתעד כל שינוי מבני המתבצע על ידי השכן, כולל צילומים, מדידות ורישום מדויק של מועד ביצוע השינויים. תיעוד זה עשוי לשמש ראיה משמעותית במקרה של הליך משפטי עתידי.

חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין טרם נקיטת כל צעד משפטי. עורך דין מקצועי יוכל לבחון את מכלול ההיבטים המשפטיים, לרבות בדיקת תכניות הבנייה, בחינת השלכות השינויים וגיבוש אסטרטגיה משפטית מיטבית.

במקרים מסוימים, ניתן להגיש התנגדות מפורטת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תוך הצגת נימוקים ברורים להשפעה השלילית של השינויים המבניים. חשוב לציין כי הליך זה דורש הכנה מקצועית ומלווה בייעוץ משפטי צמוד.

איך מתמודדים עם סוגיית המרחק המינימלי הנדרש מקיר משותף בבית דו משפחתי, ומהן הזכויות המשפטיות של כל צד בנוגע לתחזוקה ושימוש בקירות המשותפים?

מהם עקרונות הבסיס המשפטיים בנוגע לקירות משותפים בנכסים דו משפחתיים?

בתי משפט בישראל מתייחסים לקירות משותפים כנכס משותף הדורש הסכמה והבנה בין השכנים. חוק המקרקעין, תשכ”ט-1969, מגדיר זכויות וחובות משותפות בנכסים סמוכים. הבעלות המשותפת בקיר מחייבת שיתוף פעולה והתחשבות הדדית בזכויות כל בעל נכס.

המשמעות המעשית היא שכל צד נדרש לקבל אישור השכן לפני ביצוע שינויים מבניים או תחזוקתיים בקיר המשותף. למשל, אם אחד השכנים מעוניין להוסיף בידוד או לבצע שיפוצים, עליו לתאם זאת מראש ולקבל הסכמה מפורשת מהשכן השני.

ראוי לציין כי במקרים רבים, יישום משפטי של סוגיות אלו מחייב ליווי של עורך דין מומחה בתחום המקרקעין, אשר יוכל לסייע בגישור על המחלוקות ובהבהרת הזכויות המשפטיות של כל צד.

כיצד קובעים את המרחק המינימלי המותר מקיר משותף?

תקנות התכנון והבניה מגדירות סטנדרטים ברורים לגבי המרחקים המותרים בבנייה סמוכה. תקן 5 לתקנות הבנייה קובע כי המרחק המינימלי המותר מקיר משותף יהיה לפחות 1.5 מטרים, תוך התחשבות בגובה הבנייה ובתנאים הספציפיים של המגרש.

במקרים מסוימים, נדרשת חוות דעת של מהנדס או אדריכל על מנת לקבוע את המרחקים המדויקים. חשוב להדגיש כי כל סטייה מהתקנות עלולה לגרור השלכות משפטיות ובירוקרטיות משמעותיות, לרבות צווי הפסקת עבודה או אף הריסת בנייה.

מומלץ תמיד לבצע בדיקה מקדימה עם רשויות התכנון המקומיות ולוודא עמידה מלאה בדרישות החוק, תוך הקפדה על זכויות שני הצדדים.

מהן הזכויות והחובות המשפטיות בתחזוקת קיר משותף?

על פי הפסיקה הישראלית, החובה לתחזוקת קיר משותף מוטלת במשותף על שני בעלי הנכסים. זה כולל תיקונים, איטום, צביעה ושמירה על מצב תקין של הקיר. כל צד נושא בחלקו היחסי בעלויות התחזוקה, בהתאם לחלקו בבעלות.

במקרה של חילוקי דעות, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת צו מניעה או צו עשה, המחייב את הצד השני לבצע את התיקונים הנדרשים. פסקי דין רבים תומכים בגישה של שיתוף פעולה ופתרון סכסוכים בדרכי שלום.

למעוניינים בהבהרה מלאה של זכויותיהם, מומלץ להיוועץ בעורך דין מתמחה בדיני מקרקעין, אשר יוכל לספק ליווי מקצועי וייעוץ מותאם למקרה הספציפי.